פנייה לשר החינוך

במשך התקופה בה הבלוג פועל, כשנה וחצי, נמנעתי כמעט מלהגיב בעניינים פוליטיים, מחאתיים, חברתיים וכו'.

אולי רק בפוסט אחד, "אני מורה ולא מתבייש בזה" ,אך לעיתים זה קשה, במיוחד כשאתה מורה, אתה מנסה לגרום לתלמידיך להאמין בעצמם, להאמין שניתן לשנות את העולם, להשפיע עליו ולקוות תמיד לטוב.

אך מה קורה? אתה נשאר בעמדתך, אתה רואה את המצב, מבין אותו, רוצה לשנותו ושום דבר לא קורה.

בואו נפרק זאת למספר חלקים:

אדגיש ואומר כי מספר מילים תחזורנה מספר פעמים, מכיוון שאין מנוס מלהזכירן בכמות שכזאת:

#שכר #מעמד #מורה #אופק חדש #בעיה

חלק א': מעמד המורה

מעמד המורה נחלש והגיע למצב של נומך שכזה הנוגד לכבוד ולמעמד. היחס כלפי המורים בארץ

אינו מכבד. משרד החינוך לא מחזק את המורים, לא משפר את תנאיהם (הן בתחומי השכר והן

בתחומי התנאים הפיזיים והנפשיים בכותלי בית הספר). ליחס הזה מודעת הסביבה, אשר מורכבת מקהל

התלמידים, ההורים וכל האזרחים. כל גורם משפיע על מגוון החלקים אותם אציג.

חלק ב': שכר

כאשר רפורמת אופק חדש יצאה לדרך, הוכרז כי המורים יקבלו שכר משמעותי גבוה יותר, אך כל מה 

שנותר זו עלייה קטנה בשכר אל מול עלייה משמעותית בשעות העבודה. השעות אשר נוספו, פרטני 

ושהייה מתקיימות לא תמיד על פי רצון המורה והצורך המותאם לשעות אלו. השכר חייב להשתנות, להתאים את עצמו למשק הציבורי, במיוחד  כשתפקידנו הוא כה משמעותי כמחנכי דור העתיד. גורם השכר הינו משמעותי ומשפיע על מעמדם של המורים בחברה עצמה. 

חלק ג': ביקוש והיצע

ישנם כל כך הרבה תקנים פנויים בבתי ספר שונים, יש צורך רב ומשמעותי במחנכים ומחנכות, במורים מקצועיים ובפרט בצוות הוראה ברוב בתי הספר בארץ. האם ישנם מספיק מורים? האם בכלל יש מורים? לא. מביקורי ביריד תעסוקה של 

אחת המכללות, נוכחתי לדעת כי אין מורים, אף אחד לא רוצה לקבל את האחריות הכבדה של הובלת כיתה, הובלת מהות בחיים ולהוות חלק משמעותי בחיי הילדים- מבלי יכולת להתקיים כמו שצריך במדינה כה יקרה בהקשר של מחייה. היצע התקנים הרב, הביקוש מצד בתי הספר הוא משמעותי אך מבחינת כוח האדם- אינו קיים. נתון זה מציג את האבסורד שבדבר, יהיה מאוד קשה לפתוח את שנת הלימודים הבאה בבתי ספר רבים, מכיוון שאין כוח אדם,  כי אין מעמד, אין שכר ואין מורים.

חלק ד': חשיבות

מקצוע ההוראה הינו חשוב מאוד בעולמות הילדים. חלק גדול מן ההורים עובד עד שעות הערב, הילדים נמצאים מול

המורים עצמם בחלק גדול מן היום, אנו מהווים חלק משמעותי מחיי הילדים, עושים כל דבר אפשרי על מנת

לקדמם, להוביל אותם למקומות חיוביים, ללמדם ולהראות להם כיצד להיות בני אדם משמעותיים בחברה. 

חשבו על המשוואה הזאת: אם חשיבות מקצוע ההוראה הינה כה מהותית, כיצד השכר למורים בשנים הראשונות והתנאים  כה נמוכים לעומת כמות העבודה, המסירות, ההקרבה וההתמודדות אשר כרוכים בתפקיד זה? 

חלק ה': שינוי

ניכר כי למשרד החינוך, לפחות על פי פרסומים של הכנסים האחרונים וההכרזות האחרונות, מעניין  לקדם את נתוני הציונים, טיפוח הילדים במקצועות ספציפיים אבל לפלח המשמעותי שבאוכלוסיית "לקוחות" משרד החינוך, המורים, 

שום פתרון אינו קיים ולא הוצג או דובר בשום דרך אפשרית. החשיבות לחמש יחידות מתמטיקה, לקידום השפה האנגלית, 

הן דרכי פעולה חשובות אך במקביל על מנת שיוכלו לקדם את עולם ההוראה, את ההצלחה של הילדים ואת התחושה כי

מערכת החינוך היא משמעותית לחינוך הילדים- צריך לחשוב כיצד לחזק, לקדם ולהעמיד בראש ובראשונה, את האנשים אשר מיישמים ומגיעים בכל יום, בכל בוקר, לבתי הספר השונים, עומדים מול התלמידים ולעיתים מחפשים

את החיבור בין "השליחות", או המקצועיות אל מול חוסר היחס, חוסר היכולת להתקיים, לשרוד או פשוט לחיות .

אותם אנשים- הם אנחנו, המורים, אלו שעדיין מאמינים כי אפשר לשנות.

ארגוני המורים השונים לא הביעו את דעתם, לפחות כך אני רואה, לא נלחמו מספיק ולא מהווים ייצוג משמעותי

לי כמורה. 

שר החינוך היקר,

אם היית מגיע לבקר באופן משמעותי בבתי הספר, נכנס לחדרי מורים, קורא קצת פוסטים של מורים ולא מתעסק 

בעניינים אשר לא קשורים לתפקידך, אולי המצב היה טוב יותר, אולי הייתה יותר משמעות למערכת החינוך הקיימת. אולי מעמד המורים היה מתחזק, אולי השכר היה גדל, אולי מנהלים ומנהלות ובתי ספר שונים לא היו נלחמים ומתפשרים על צוות מורים על מנת להתקיים ולפתוח את שנת הלימודים בשנה הבאה, אולי חשיבות המערכת החינוכית הייתה משתנה ומתקבלת בידי העם כעניין מהותי שלא ניתן לבטלו או להדחיקו מן האגנ'דה היומיומית של המשרד- אולי היה נעשה שינוי, זה בידינו, זה בידיך. 

הגיע הזמן להתעורר, להבין את חומרת המצב, לשנות את מעמד המורים, לקדם את הצלחת המערכת החינוכית ולגרום לכל "לקוחות" משרד החינוך, הורים, תלמידים ומורים להרגיש שייכים, שווים וקיימים במדינה הזאת. 

הייתי חייב לפרוק זאת ולא לכתוב את הפוסטים הרגילים המציגים את עבודתי, את הפרויקטים השונים ואת המהות היומיומית שלנו כמורים.