בתור מורה בבית ספר יסודי כבר לא מעט שנים, יצא לי לראות שאין כמעט תכנים אשר עוסקים ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה לשכבות הצעירות. עכשיו מובן לגמרי שמדובר בילדים צעירים, אך הם עדיין חלק מבית ספר, חלק מעמידה בצפירה וחשוב שהם יבינו חלקים פשוטים מיום זה.
ישבתי עם הצוות שלי והבנו שאין שום סיפור אשר עוסק ביום הזיכרון אשר מותאם לשכבות הצעירות, ישבתי עם עצמי
וניסיתי לחשוב מה היה עובר עליי בראש אם הייתי ילד בן 6-7 שעומד בצפירה ביום זה.
כתבתי סיפור קצר (מנוקד) על ילד בשם יוחאי, אשר מנסה להבין את המשמעויות השונות של יום זה, עם ההבנה שזה עצוב, שזה כואב - אבל הוא באמת מנסה להבין מה קורה ואולי גם את עצמו.
הסיפור:
אפשר לקיים שיח לאחר הסיפור, מה הרגיש יוחאי?
האם הוא פעל בצורה הנכונה מול המורה?
האם המורה פעלה בצורה נכונה מול ילד בגיל כה צעיר?
מה לדעתכם יוחאי עשה לאחר הסיפור עם המיזם שלו?
אפשר לתת לילדים לכתוב המשך לסיפור.
כמובן, אחת השאלות החשובות, מה הילדים.ות הרגישו במהלך הסיפור?
מקווה כי זה עזר לכם.ן מעט ביום זה.
