שנה שלישית במערכת, מנסה להתמודד עם השאלות, התהיות, המחשבות, העשייה והתוצאות.
לעיתים זה לא קל, לפעמים אני מתמודד עם דברים שלא חשבתי שאתמודד איתם, בין אם במסגרת העבודה ובין אם נקלעים לסיטואציות שפשוט צריך לעזור, למצות את העיקר ולטפל.
הקושי הגדול ביותר הוא ההחלטה במה להתמקד בתקופות מסוימות או בכלל במה לעסוק, במישור החברתי או הלימודי? כמובן שלרוב נגיד שצריך לאזן את הדברים ולתכנן אותם במדויק, כפי שרוב המורים יודעים, כל תכנון סופו להשתנות. אתה מגיע לכיתה, הכנת שיעור, פתאום משהו קורה, בין אם זה בין הילדים, בין אם זה שינוי במערכת או כל דבר אחר- התכנונים משתנים.
המישור החברתי חשוב מאוד, לחבר בין הילדים, לתת להם להתמודד בסיטואציות חברתיות, לעבוד, להכיר, להסיק מסקנות ולהבין שיש השלכות לכל מעשה וכי ניתן להתמודד עם כל דבר בדרך מסוימת.המישור הלימודי אינו פחות חשוב, הילדים אמורים לדעת דברים בסיסיים: לדעת לכתוב, לעבוד על טקסטים, מיומנויות למידה וכתיבה, אסטרטגיות- כל אלו חייבים להתבצע במהלך השנה, במיוחד בכיתות הגבוהות, כאשר אנו שולחים אותם לחטיבה ומשם זו כבר לא ההשפעה שלנו.
מהרגע הראשון שדרכתי במערכת החינוך, מצאתי את עצמי אוטומטית מחבר בין הלימודי לחברתי, לא הייתה לי שליטה בדבר- מי שאני, כבן אדם, אוטומטית מתקשר אל החברתי. בשנה הראשונה, בתקופה של שלושה חודשים רצופים, יצרתי משימות בקבוצות, כל שבוע או שבועיים, שלחתי את הילדים למשימות קבוצתיות: הכנת סרטים, שירים, מצגות, עוגות, פעילויות ומה לא. התהליך לא היה כרוך רק בכיף שבדבר, אלא בחקר העצמי, הילדים הגישו רפלקציה עם התוצר הקבוצתי, כל אחד ואחת כתבו מה הם עברו, איך הם הרגישו בקבוצה, מה היה טוב ומה כדאי לשנות או לעבוד עליו.
אני מרגיש שלא נעים לי למחזר, גם בגלל שאני עוד בהתחלה הקריירה החינוכית שלי (שנה שלישית). זה לא קל, אתה נמצא בתהליכים של עליות וירידות, לעיתים גם לא מאמין שאתה יכול לייצר מקוריות לאחר הרבה משימות ולכן אין ברירה ולמחזר.
משימה חברתית-לימודית בקבוצות
שלב א':
עם כיתה ו' יצאנו למשימה בנושא "צדקה", כחלק מנושא החודש "שונות, הצגתי לילדים כל מיני קליפים שהם שירי צדקה, We Are The World, Do They Know Its Christmas ועם אחד עם שיר אחד. הצגנו את המטרות שהיו לשירי הצדקה, את הירתמות האמנים ואת ההשפעה שלהם.
שלב ב':
לאחר מכן הילדים כתבו פסקת טיעון בנושא "האם מטרת שירי הצדקה לעזור לארגונים או לעמותה שהם קבעו או לקדם את האמנים שמגיעים להופיע בשיר?"
שלב ג':
הילדים בוחרים ארגון או מטרה שמעניין אותם לתרום להם.
שלב ד':
הילדים כותבים שיר ללחן של שיר מפורסם, המילים מתקשרות למטרה או לארגון שהם בחרו לתרום.
שלב ה':
הילדים מצלמים קליפ קצר עם השיר, בדומה לשירי הצדקה שהוצגו בהתחלה.
למרות הרגשת המיחזור, לעיתים באינטואציה אתה מייצר חומר מקורי, גם למידה, גם עשייה וגם ערכים. לא תמיד הם מתחברים באופן ממשי, אך הפעם החיבור הרגיש לי טוב, החודש הם יעבדו על שלב ג' והלאה. מקווה שיהיה חיובי, מעניין וכמובן מגבש.
אם נתחיל את שנת 2017 באופן חיובי שכזה, אולי היא תסתיים בדרך הכי מוצלחת שיש.
שנה אזרחית נהדרת!
מי ייתן ו"המשקפיים" שלכם יראו לכם חיוביות, שמחה, עשייה ונחת!
לעיתים זה לא קל, לפעמים אני מתמודד עם דברים שלא חשבתי שאתמודד איתם, בין אם במסגרת העבודה ובין אם נקלעים לסיטואציות שפשוט צריך לעזור, למצות את העיקר ולטפל.
הקושי הגדול ביותר הוא ההחלטה במה להתמקד בתקופות מסוימות או בכלל במה לעסוק, במישור החברתי או הלימודי? כמובן שלרוב נגיד שצריך לאזן את הדברים ולתכנן אותם במדויק, כפי שרוב המורים יודעים, כל תכנון סופו להשתנות. אתה מגיע לכיתה, הכנת שיעור, פתאום משהו קורה, בין אם זה בין הילדים, בין אם זה שינוי במערכת או כל דבר אחר- התכנונים משתנים.
המישור החברתי חשוב מאוד, לחבר בין הילדים, לתת להם להתמודד בסיטואציות חברתיות, לעבוד, להכיר, להסיק מסקנות ולהבין שיש השלכות לכל מעשה וכי ניתן להתמודד עם כל דבר בדרך מסוימת.המישור הלימודי אינו פחות חשוב, הילדים אמורים לדעת דברים בסיסיים: לדעת לכתוב, לעבוד על טקסטים, מיומנויות למידה וכתיבה, אסטרטגיות- כל אלו חייבים להתבצע במהלך השנה, במיוחד בכיתות הגבוהות, כאשר אנו שולחים אותם לחטיבה ומשם זו כבר לא ההשפעה שלנו.
מהרגע הראשון שדרכתי במערכת החינוך, מצאתי את עצמי אוטומטית מחבר בין הלימודי לחברתי, לא הייתה לי שליטה בדבר- מי שאני, כבן אדם, אוטומטית מתקשר אל החברתי. בשנה הראשונה, בתקופה של שלושה חודשים רצופים, יצרתי משימות בקבוצות, כל שבוע או שבועיים, שלחתי את הילדים למשימות קבוצתיות: הכנת סרטים, שירים, מצגות, עוגות, פעילויות ומה לא. התהליך לא היה כרוך רק בכיף שבדבר, אלא בחקר העצמי, הילדים הגישו רפלקציה עם התוצר הקבוצתי, כל אחד ואחת כתבו מה הם עברו, איך הם הרגישו בקבוצה, מה היה טוב ומה כדאי לשנות או לעבוד עליו.
אני מרגיש שלא נעים לי למחזר, גם בגלל שאני עוד בהתחלה הקריירה החינוכית שלי (שנה שלישית). זה לא קל, אתה נמצא בתהליכים של עליות וירידות, לעיתים גם לא מאמין שאתה יכול לייצר מקוריות לאחר הרבה משימות ולכן אין ברירה ולמחזר.
משימה חברתית-לימודית בקבוצות
שלב א':
עם כיתה ו' יצאנו למשימה בנושא "צדקה", כחלק מנושא החודש "שונות, הצגתי לילדים כל מיני קליפים שהם שירי צדקה, We Are The World, Do They Know Its Christmas ועם אחד עם שיר אחד. הצגנו את המטרות שהיו לשירי הצדקה, את הירתמות האמנים ואת ההשפעה שלהם.
שלב ב':
לאחר מכן הילדים כתבו פסקת טיעון בנושא "האם מטרת שירי הצדקה לעזור לארגונים או לעמותה שהם קבעו או לקדם את האמנים שמגיעים להופיע בשיר?"
שלב ג':
הילדים בוחרים ארגון או מטרה שמעניין אותם לתרום להם.
שלב ד':
הילדים כותבים שיר ללחן של שיר מפורסם, המילים מתקשרות למטרה או לארגון שהם בחרו לתרום.
שלב ה':
הילדים מצלמים קליפ קצר עם השיר, בדומה לשירי הצדקה שהוצגו בהתחלה.
למרות הרגשת המיחזור, לעיתים באינטואציה אתה מייצר חומר מקורי, גם למידה, גם עשייה וגם ערכים. לא תמיד הם מתחברים באופן ממשי, אך הפעם החיבור הרגיש לי טוב, החודש הם יעבדו על שלב ג' והלאה. מקווה שיהיה חיובי, מעניין וכמובן מגבש.
אם נתחיל את שנת 2017 באופן חיובי שכזה, אולי היא תסתיים בדרך הכי מוצלחת שיש.
שנה אזרחית נהדרת!
מי ייתן ו"המשקפיים" שלכם יראו לכם חיוביות, שמחה, עשייה ונחת!
