יום שבת, 31 בדצמבר 2016

לימודי או חברתי- זאת השאלה

שנה שלישית במערכת, מנסה להתמודד עם השאלות, התהיות, המחשבות, העשייה והתוצאות.
לעיתים זה לא קל, לפעמים אני מתמודד עם דברים שלא חשבתי שאתמודד איתם, בין אם במסגרת העבודה ובין אם נקלעים לסיטואציות שפשוט צריך לעזור, למצות את העיקר ולטפל.

הקושי הגדול ביותר הוא ההחלטה במה להתמקד בתקופות מסוימות או בכלל במה לעסוק, במישור החברתי או הלימודי? כמובן שלרוב נגיד שצריך לאזן את הדברים ולתכנן אותם במדויק, כפי שרוב המורים יודעים, כל תכנון סופו להשתנות. אתה מגיע לכיתה, הכנת שיעור, פתאום משהו קורה, בין אם זה בין הילדים, בין אם זה שינוי במערכת או כל דבר אחר- התכנונים משתנים.

המישור החברתי חשוב מאוד, לחבר בין הילדים, לתת להם להתמודד בסיטואציות חברתיות, לעבוד, להכיר, להסיק מסקנות ולהבין שיש השלכות לכל מעשה וכי ניתן להתמודד עם כל דבר בדרך מסוימת.המישור הלימודי אינו פחות חשוב, הילדים אמורים לדעת דברים בסיסיים: לדעת לכתוב, לעבוד על טקסטים, מיומנויות למידה וכתיבה, אסטרטגיות- כל אלו חייבים להתבצע במהלך השנה, במיוחד בכיתות הגבוהות, כאשר אנו שולחים אותם לחטיבה ומשם זו כבר לא ההשפעה שלנו.

מהרגע הראשון שדרכתי במערכת החינוך, מצאתי את עצמי אוטומטית מחבר בין הלימודי לחברתי, לא הייתה לי שליטה בדבר- מי שאני, כבן אדם, אוטומטית מתקשר אל החברתי. בשנה הראשונה, בתקופה של שלושה חודשים רצופים, יצרתי משימות בקבוצות, כל שבוע או שבועיים, שלחתי את הילדים למשימות קבוצתיות: הכנת סרטים, שירים, מצגות, עוגות, פעילויות ומה לא. התהליך לא היה כרוך רק בכיף שבדבר, אלא בחקר העצמי, הילדים הגישו רפלקציה עם התוצר הקבוצתי, כל אחד ואחת כתבו מה הם עברו, איך הם הרגישו בקבוצה, מה היה טוב ומה כדאי לשנות או לעבוד עליו.

אני מרגיש שלא נעים לי למחזר, גם בגלל שאני עוד בהתחלה הקריירה החינוכית שלי (שנה שלישית). זה לא קל, אתה נמצא בתהליכים של עליות וירידות, לעיתים גם לא מאמין שאתה יכול לייצר מקוריות לאחר הרבה משימות ולכן אין ברירה ולמחזר.

משימה חברתית-לימודית בקבוצות

שלב א': 
עם כיתה ו' יצאנו למשימה בנושא "צדקה", כחלק מנושא החודש "שונות, הצגתי לילדים כל מיני קליפים שהם שירי צדקה, We Are The World, Do They Know Its Christmas ועם אחד עם שיר אחד. הצגנו את המטרות שהיו לשירי הצדקה, את הירתמות האמנים ואת ההשפעה שלהם.



שלב ב': 
לאחר מכן הילדים כתבו פסקת טיעון בנושא "האם מטרת שירי הצדקה לעזור לארגונים או לעמותה שהם קבעו או לקדם את האמנים שמגיעים להופיע בשיר?"

שלב ג':
הילדים בוחרים ארגון או מטרה שמעניין אותם לתרום להם.

שלב ד':
הילדים כותבים שיר ללחן של שיר מפורסם, המילים מתקשרות למטרה או לארגון שהם בחרו לתרום.

שלב ה':
הילדים מצלמים קליפ קצר עם השיר, בדומה לשירי הצדקה שהוצגו בהתחלה.

למרות הרגשת המיחזור, לעיתים באינטואציה אתה מייצר חומר מקורי, גם למידה, גם עשייה וגם ערכים. לא תמיד הם מתחברים באופן ממשי, אך הפעם החיבור הרגיש לי טוב, החודש הם יעבדו על שלב ג' והלאה. מקווה שיהיה חיובי, מעניין וכמובן מגבש.

אם נתחיל את שנת 2017 באופן חיובי שכזה, אולי היא תסתיים בדרך הכי מוצלחת שיש.

שנה אזרחית נהדרת!

מי ייתן ו"המשקפיים" שלכם יראו לכם חיוביות, שמחה, עשייה ונחת!

יום שני, 12 בדצמבר 2016

חומת ברלין

אחד הנושאים האהובים עליי בעולם הוא היסטוריה. בתור ילד ונער תמיד אהבתי לקרוא ולחקור
אחרי ההיסטוריה, ללמוד על האירועים שהיו בעבר, להבין אותם ולראות כיצד הם 
מתחברים להווה שלנו. אחר מהאירועים ההיסטוריים האהובים עליי- חומת ברלין.

כל העניין סביב חומת ברלין החל מגיל צעיר, ניסיתי להבין למה הייתה חומה? למה
היה צריך להפריד בין האנשים? היה לזה גם קשר לעניינים משפחתיים, סבתי ואחותה
לא נפגשו שנים ארוכות בגלל המשטר הסובייטי/קומוניסטי וכו'. 

לצערנו, היסטוריה נלמדת רק בכיתות ו', לכן בכיתות ה' אני מוצא את עצמי מחפש
אחר השילוב בין המקצועות השונים לבין היסטוריה- כי זה בדמי. 
החיבור לחומת ברלין התחזק כשצפיתי בסרטים כמו "להתראות לנין", "חיים של אחרים"
ועוד. הבנתי שהנושא קרוב לליבי ואני צריך לחבר אותו לשאר החלקים בעולמי.

החלטתי לעשות משהו עם הנושא הזה בכיתה ויצאתי לדרך.
סגרתי את דלת הכיתה, הקמתי חומה משולחנות, כל ילד/ה קיבלו קלף, עליו כתוב 
"תושב/ת מזרח גרמניה או מערב גרמניה". צפינו בסרטון נפלא של התכנית, 
"חדשות מהעבר", של החינוכית ולמדנו על חומת ברלין. הילדים התחלקו למזרח ומערב, על פי
הקלפים שהם קיבלו ומשם החלו ההוראות- על פי המשטר, מסדרים במזרח, מסיבות
במערב, סדר ומשמעת במזרח, חופש במערב וכו'. מי שניסה לברוח מן החומה, נשלח
למאסר אשר נמצא באמצע הכיתה, ניתן היה לראות את התגובות השונות של 
התלמידים ומה שהפתיע היה רצונם של חלקם להישאר במזרח, כי יש סדר, 
יש מסגרת מסוימת. 











לאחר נפילת החומה, המשכנו ללמידה היסטורית על הנושא: הגורמים להקמת החומה, ההקשר לאחר 
מלחמת העולם השנייה, הסיפורים בין החומות וכמובן הסוף המרגש- נפילת חומת ברלין. צפינו
בקטעים אשר צולמו בשידור חי מאותה תקופה ולסיום- צפינו בקליפ של להקת הסקורפיונס, 
"Winds of Change" ודיברנו על משמעות השיר באותה תקופה.  














כדי לקשר את הנושא המיוחד לתכנית הלימודים, הוספנו הקשר של טיעון, אשר נלמד בכיתה ה'.
התלמידים נתבקשו לכתוב פסקת טיעון בנושא הבא: "ממשלת גרמניה החליטה להחזיר את חומת
ברלין, במטרה להחזיר את המורשת הגרמנית המסורתית אשר נעלמה". הביעו את דעתכם בנושא.
הילדים נשלחו לחקור בשנית על הנושא, לחפש בגוגל אחר מילות החיפוש הבאות: "חומת ברלין", 
"גרמניה המזרחית" ו"גרמניה המערבית". לחקור מעט לאחר כל המידע שהועבר בשיעורים 
וליישם הכל בפסקת הטיעון שהוצגה.

הילדים הציגו טיעונים מעניינים ביותר, בעד ונגד, בהקשר של משפחות, עבודה, מחייה ורצון
לזכויות וחופש. החיבור בין הפעילות, ללמידה הפרונטלית, ללמידה העצמאית וליישום הטיעון,
הציג תהליך שלם של למידה אחרת, שגרמה להנאה מכל הכיוונים.
לפעמים תכניות הלימודים מעט מקשות עלינו או סוגרות עלינו באופן יצירתי, לכן נחמד לחבר
בין הנושאים האהובים עליי לבין היעדים הלימודיים וליהנות מכל האספקטים השונים.

שלבי הפעילות:
1. חלוקת קלפים - להראות סקרנות ראשונית בכיתה.
2. צפייה ב"חדשות מהעבר" חומת ברלין, עם הסברים מלווים ומתווכים.
3. התחלת פעילות, חלוקת הכיתה למזרח ומערב, מתן הוראות שונות בהתאמה
    למשטר ומה שנלמד בסרטון. 
4. החלפה בין הילדים, בין המזרח למערב, על מנת לתת טעימה משני צידי החומה. 
5. הסבר תיאורטי וכתיבה של פסקה או שתיים בנושא חומת ברלין, על מנת
   לסדר את האירועים, המשמעות במחברת (לילדים שזקוקים לתיווך במחברת).
6. הצגת פסקת טיעון בנושא "חומת ברלין 2017", על פי מה שכתוב בפוסט למעלה.
    הילדים חוקרים בגוגל על הנושא, כותבים את פסקת הטיעון לאחר הלמידה בכיתה 
    והחקר. 
7. מקנחים בשיר של להקת "הסקורפיונס" , Winds of Change, מציגים את הטיעונים
    ובזה חותמים את פרויקט "חומת ברלין".
8. לקינוח נוסף: ניתן ליצור כרזות או ציורים בעקבות הלמידה וליצור לוח חומת ברלין.