יום שבת, 31 באוגוסט 2019

עוד לא למדנו כלום

מתחילה לה שנה חדשה. שנה בה כולנו, ציבור המורים, חושב על המהות, על תכניות לימודים וכמובן על מעמדנו. מעמד המורה הינו חידה לא פתורה, מחולק לחלקים לא מובנים לגמרי. מי בעדנו? האם אנחנו בעדנו? האם ההורים? התלמידים?  האם הארגונים? חידה לא פתורה. בכל מקרה בקיץ יצא לי לחשוב על מהות ההוראה, על החשיבות של תפקידנו ועל ערכים. 

ראיתי לא מעט סרטונים של אנשים מפורסמים, עובדי ציבור ואחרים אשר התבטאו על מהות בית הספר, על הדרך בה אנחנו פועלים (ציבור המורים והמורות) ובכלל היה קיץ קשה. מבחינה ערכית, הייתה תחושה כי אנשים רבים איבדו את זה, בין אם מדובר בפרשיית קפריסין, בין אם מדובר בהתנהלות אלימה של אנשים, התבטאויות, על כתבות חינוך בחדשות, מערכת הבחירות, ה-כ-ל. 

כל זה גרם לי לחשוב על מהות, על ערכים, על זה שאנחנו תקועים בין הפטיש לסדן במערכת החינוך- הישגים, ערכים, תכניות וכל זה אנחנו צריכים להשיג בזמן כל כך קצר מול מערכת בלתי אפשרית ובתנאים בלתי מאפשרים.

בבית ספרי יש לנו מועצת תלמידים ותלמידות (שם חדש משנה שעברה), במפגש הראשון שלנו (בחודש נובמבר) הצגתי להם את השיר "עוד לא למדנו כלום" מאת דודי בר דוד. שיר המדבר על מהות, על המדינה, על החברה, על ערכים, על זהות, על האחר, על כל מה שמנסים לשזור לנו כנושאים שנתיים ובפועל אנחנו מקיימים זאת ביום יום, בשיחות, בחשיבה, בעשייה ובהכל.



החלטתי שבתחילת השנה אני אפתח בשיר, במילות השיר, במשמעות ובדרך הבאה:

1. קריאת המילים
2. השמעת השיר
3. דיון ומחשבה
4. מענה על משימות: מהות הכותרת, מהות המילים, כתיבה אישית על רצונות ללמידה אישית, חברתית ולימודית לשנה זו .
5. כתיבת המשך לשיר- פעילות שאני מאוד מאמין בה, סוג של ביבליותרפיה. 


לבסוף, ניצור מילון א'-ב' (כל האותיות) על מילים מתוך השיר, על מחשבות לאחר ביצוע היחידה על השיר. 

אני מאמין שהתובנות אשר יועלו יציגו חשיבה ביקורתית, על מעשים, על רצונות, על החלטות ועוד. 

אאחל לנו, ציבור המורים והמורות, שנמשיך ללמוד ובעיקר על עצמנו, על מהות, על מעמד, על הצורך להילחם על מי שאנחנו, מה שאנחנו עושים למען תלמידנו וסליחה, גם למעננו- הגיע הזמן שנחשוב גם עלינו.

עוד לא למדנו כלום.

שנה מוצלחת!