עוד שנה חלפה לה, עוד שנה של למידה, עשייה והשפעה. במשך השנים אתה מתחיל להבין כמה השפעה יש לתפקיד המחנך בעולם כיום. יש לזה משמעות, אפילו שלפעמים זה לא מרגיש כך, אתה חושב על מעורבות הורים או אי מעורבות הורים, על המערכת עצמה אבל בפועל יש השפעה באופן הבא:
ברגע שאתה מקבל שיחת טלפון מתלמיד שלך בשבת בערב והוא מספר לך שההורים הסכימו לו למשהו בזכות פסקת טיעון שהוא כתב ושזה "גאוני".
ברגע בו ילדים מחכים להכוונה שלך בתחומי עניין שלהם כי הם רואים שזה עבד להם בלמידה ובכיתה. המיומנויות עוברות הלאה.
ממזמן מורים ובית ספר זה לא מקור רק לידי, זה מקור המלמד מיומנויות לחיים, מקום המנסה לגרום לילדים לרצות לשנות דברים בעולם, שיהיה להם אכפת. כאשר זה מגיע לכך אתה מרגיש שעשית את זה.
הייתה לי שיחה עם תלמיד על אירוע שקרה, משם הגענו לדבר על חולשות, אני דיברתי על זה שיש לי יותר מדי ציפיות מדברים והוא סיפר על שלו. שיחה אמיתית כזאת.
נזכרתי בחולשה שלי, היכולת שלי לצייר לא משהו או ליצור משהו בסגנון יצירה אמנותית באופן רע. החלטתי להתמודד עם זה ולסוף השנה ליצור משהו:
ישבתי עם כל ילד וילדה לשיחה, הם היו צריכים לכתוב משהו בחלק העליון, יעד שהם מימשו, פרויקט שהם הרגישו בו הצלחה ותכונה שהתחזקה אצלם. אלו דברים אשר עסקנו במשך השנה על מנת להגיע לסיכום שכזה. כל ילד וילדה הביעו את עצמם בצורה מרגשת.
אני ישבתי בבית במין תרפיה אמנותית, קניתי מדבקות מיוחדות, חותמות, הדבקה והתחלתי לעצב לכל אחד ואחת משהו אחר. אלו דוגמאות למה שיצא, הדבר היחיד שהיה אחיד היה משפט: "לכל הילדים יש כשרון, מה שחשוב זה לגלותו". משפט מאת צ'ארלי צ'פלין אשר תמונה שלו הייתה תלויה בכיתתנו במשך השנה. כל ילד וילדה קיבלו את היצירה המשותפת והתרגשו מן התוצאה, שמחתי.
יש לי עוד קושי עם המערכת, עם המורכבות, עם הזנחת המורים ומעמדם. כל הזמן בא לי לעשות משהו גדול, לצאת למאבק, לשנות אך משהו גורם לי ללכת צעד אחורה. אולי השנה, זה ייצא ממני, בכל זאת סיימתי השנה תואר בחינוך דמוקרטי ואקטיביזם זה משהו שעבר שם . תהליכים הם אלו שיכולים לגרום לנו לרצות להמשיך לעשות משהו. אני חושב על כל מיני תרניות לעתיד, מה כדאי לי, מה כדאי למערכת ומה אני רוצה לעשות? המחשבה עוד בפנים אך היא מתגבשת לכדי יישומה
אאחל לכל המורים והמורות, צוותי הוראה נוספים ועוד- חופש מוצלח, מלא במנוחה ובשלווה. בבקשה אל תעבדו ביולי על קישוטי קירות וכו' תנוחו ותנשמו עמוק. זה באמת מגיע לנו. ולצוות בבית ספרי, אתם קסם! אנחנו קסם!
שיר לחופש: תמיד נותן לי הרגשה טובה למחשבה ולמנוחה
