יום שישי, 11 בנובמבר 2016

הילד שמאמין בשלום

לעתים אני חושב על השלום, אם הוא קיים, אם הוא במחשבה של אנשים- או שהוא סתם פיקציה בעולם מציאותי שכזה. מדי שנה לקראת התקופה של יום הזיכרון ליצחק רבין ז"ל, אני חושב על כל הדברים הללו. אני חוזר לשנת 1995 ולשנים שלאחר מכן וחושב על ההווה, על העבר ועל העתיד. מה נשאר? מה קיים? מה ויש ומה אין?

השנה כיתתי מכינה טקס ליום הזיכרון ליצחק רבין, חשבתי רבות מה לעשות, האם להציג את פועלו, האם להציג את הרצח, האם להציג את השלום- החלטתי ללכת על דור הנרות, על הצעירים שהאמינו בשלום, האמינו במדינה ונכוו כתוצאה מהרצח, כתוצאה מהשינויים שהיו בשנים שלאחר מכן. הטקס מציג את העצרת ויום בשבעה, המציג את ההתמודדות עם האבל, עם הפחד שהשלום ייעלם, שהמדינה תשתנה וכל המחשבות שעוברות בראשי כל שנה- אך עם הרצון לשנות, להמשיך את המורשת ולהאמין בשלום.

תמיד אנו חושבים מה לעשות, מה ללמד לקראת יום זה, האם לדבר על הסתה, על דמוקרטיה, על השלום, על רבין. יש שיעורים מדהימים על דמוקרטיה וההשפעה של ההסתה, יש שיעורים מדהימים על השלום ומשמעותו וכמובן יש שיעורים מדהימים על פועלו של רבין במשך השנים. במסגרת שיעור על יצחק רבין, יצא לי לכתוב משימה שנוצרה כתוצאה ממילים שכתבתי בהיותי בן 10 בשנת 1995. כתבתי על הלילה ההוא, על השבוע הנורא ההוא ועל ההמשך. 
לקחתי את אותו קטע והדפסתי אותו לכל הילדים, קראנו אותו בכיתה. חלקם חיברו את השנים והבינו שזה אני (זה היה מקסים). אל הקטע צורפו שתי משימות:

1. כתיבת מכתב לאותו ילד, לספר מה השתנה במשך 20 שנים, מה תקחו ממורשתו של רבין ומה היינו רוצים לשנות במדינה?
2. כתיבת פסקת טיעון בנושא "עיריית תל-אביב החליטה להרוס את ככר רבין ולבנות במקום חניון פרטי. הבעת דעה, בעד או נגד וכתיבת פסקת טיעון.

החיבור בין הרגש לפדגוגיה, ליישומים שונים- מעבירה את המסר עצמו על יום הזיכרון של יצחק רבין. השילוב בין הרגש לבין המציאות, מה יש היום ומה היה- מציגה לנו מטאפורה בין המשימה למציאות. הרי כל יום הורסים מקומות חשובים ובונים במקומם חניונים, בניינים וכו'. כל יום משנים מורשת או מחריבים אותה למען הקידמה או אינטרס כלכלי. מעניין מה רוב הילדים יכתבו על נושא זה.

תמיד ישנו הפחד שילדים כבר לא זוכרים את האישים החשובים. האחריות היא שלנו, להעביר את התכנים, לחבר זאת לעולמם ולראות כיצד זה יחלחל פנימה בעולמם העמוס בתכנים שונים, טכנולוגיה שונה וקצב אחר. 

אני מאמין שאפשר ללמד את הילדים על תקווה, על שלום, על ערכים על העולם שהיה. אני לא מאמין שהעולם הזה יחזור אבל אולי בצורה אחרת. 

מצורפת המשימה ליום הזיכרון ליצחק רבין ז"ל



תגובה 1: