יום שבת, 24 ביוני 2017

פרידות

חודש יוני הוא תמיד חודש קשה, עמוס ברגשות, בלחץ, במחשבות ובתהיות.
חודש יוני בשנת 2017, קשה לי במיוחד מכמה סיבות:
אחת, נפרדתי מכלבתי, פולי, אשר ליוותה אותי במשך 12+ שנים, לימדה אותי
על החיים ,על רגשות, על אחריות ואולי אף הובילה למקום בו אני נמצא.
בפוסט הקודם דיברתי על פולי, הסברתי על המשמעות שלה בחיי ועל משמעות הכלבים בחיינו.

מתגעגע.

בחודש זה אני נפרד מכיתתי, 29 ילדים אשר ליוו אותי במשך שלוש שנים במערכת, מערכת
החינוך, מערכת החיים ואף בשיעורים שבמערכת. 29 ילדים אשר לימדו אותי רבות, סיפקו
לי רגעים של שמחה, רגש, עצב, כעס, הצלחות, עליות ומורדות ועוד. 29 ילדים שמאוד
קשה לי להיפרד מהם. הם כיתת החינוך הראשונה שלי, בנינו יחד שיעורים, תכניות, פרויקטים
וכמובן בנינו מערכת יחסים מאוד מיוחדת של דאגה, אחווה - סוג של משפחה.

בימים אלו, אנו עוברים תהליכי פרידה, יש כאלה שכבר עושים זאת, או פשוט לא רוצים להתמודד
עם זה ויש כאלו שמרגישים מהם את הפרידה, אלה שנצמדים, אלה שמדברים, אלה ששוברים
את הדיסטנס בחן, אלו שמסתכלים עליך ומבינים הכל מן המבט. יש את אלו שאני חושב שאם
עשיתי מספיק, כדי לגלות אותם כמו שצריך, כדי להעניק להם את כל מה שהייתי רוצה להעניק ומעבר.

חודש יוני, הוא חודש של חשבון נפש למורים, אתה חושב על השנה שעברה, על התהליכים, על המילים,על הדרכים השונות ופשוט חושב וחושב. השנה חינכתי שתי כיתות, דבר שהוא קשה לתפיסה, אני בעצמי לא מאמין שזה התקיים השנה, אך זה קרה. תהליכי הפרידה שאני עושה מכיתה ו', יש גם תהליכי סיום שנה עם כיתה ה', חושבים על התהליכים, על הפעילויות, על המסרים, הערכים וכו'.

הייתי רוצה לשתף במספר פעילויות שעשיתי:
1. משימה בקבוצות- כל קבוצה מקבלת משימה קבוצתית מכל המשימות שניתנו במשך השנים:
       - משימת עוגות וערכים (כל קבוצה הכינה עוגה במשותף, עם ערך מסוים ותיעדה את התהליך)
       - משימת ארוחה ים תיכונית (בהתאם לפרויקט מדינות ים התיכון שנעשה בכיתה ה')
       - משימת שחזור סצנה מטקס (קבוצה צריכה לשחזר סצנה מאחד מן הטקסים שקיימנו)
       - משימת כתיבת שיר ראפ על הכיתה.
          ועוד.



2. כיתה ז' בשנת 1997- החזרתי את הילדים לשנת 1997, השנה בה נכנסתי לכיתה ז', פיזרתי רמזים
    של התקופה, שירים ועובדות והם היו צריכים לנחש מהי המשימה. נכנסתי לכיתה כילד בכיתה ז', עם דיסקמן ואוזניות, ישבנו בקבוצות וכל אחד סיפר על הציפיות שלו מכיתה ז' ולבסוף קינחנו בהשמעת שירים משנת 1997. הייתה להם משימה לשחזר את הריקוד מהקליפ של להקת הבקסטריט בויז, זה היה מגניב ומשעשע.



 3. החידון הגדול- בכיתה ה' יצרתי חידון בקהוט, המציג את כל הפעילויות, ערכים, רגעים ושירים שחווינו במשך השנה. חלק מאיסוף החומר נעשה על ידי הילדים, הם התחלקו לקבוצות וכל קבוצה ניסתה לכתוב כמה שיותר מאפיינים של פעילויות, שירים, רגעים, פרויקטים וערכים שעבדנו עליהם במשך השנה. כך הילדים מחפשים, חושבים, מעלים זכרונות ויוצרים את הסיכום שלהם.



נשאר לנו עוד שבוע עד לסוף השנה, ביום שני אנו נציין את טקס הסיום של תלמידי כיתות ו', בפעם הראשונה אעבור תהליך פרידה שכזה כמחנך, עומד להיות לא קל, עומד להיות מרגש- בהצלחה לכל המורים המסיימים תהליך שכזה עם תלמידיהם ובכלל בהצלחה לכולם!


5 תגובות:

  1. איזה פוסט מרגש, מלמד ומקסים.
    אין עליך, חופשה נעימה ובהצלחה.

    השבמחק
  2. ליאורי , כמה מרגש! ואיזה מקום משמעותי אתה מעניק למה שאתה קיבלת מהילדים האלה ולא רק הענקת להם. זה ממש לא מובן מאליו. הפרידות השונות שנשזרות זו בזו מציפות ומפעילות. אני מאחלת לכולכם פרידה משמעותית ומיטיבה. אוהבת

    השבמחק
  3. מקסים!!!
    תהליך הפרידה המרגש ניכר מבין מילותיך ורבות ניתן ללמוד על עשייתך איתם.
    מחר הוא היום בו תלמידיי יציינו את טקס פרידתם מביה"ס היסודי וההתרגשות בהחלט כאן<3

    השבמחק
  4. מקסים ומרגש, כל הכבוד ליאורי...😍❤

    השבמחק